#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה תקנו משחרב הבית?	תקנו שבכל דבר שמחה יהיה בה זכר לחורבן (טור, מ&quot;ב הקדמה)	סימן תקס סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לבנות בנין מסוייד ומכוייר כבנין המלכים?	"המחבר ס&quot;ל בדעת הרמב&quot;ם דאסור בכל אופן ולא מהני בזה לשייר אמה על אמה [ואפי&#x27; אם הוא כולו סיד ג&quot;כ אסור דהוי דרך מלכים], אבל הטור משמע דס&quot;ל בדעת הרמב&quot;ם דה&quot;נ מהני לשייר אמה על אמה (דרכ&quot;מ ס&quot;ק א&#x27;), ונוהגין להקל כהטור (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;)"	סימן תקס סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הבונה בית בטיט וסיד כרגיל, מה יעשה זכר לחורבן?	"ישייר אמה על אמה כנגד הפתח בלא סיד [ויהיה אמה מרובע ולא אריך וקטין (מש&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;, שע&quot;ת ס&quot;ק א.)], וכתב הכה&quot;ח (ס&quot;ק י&quot;א) דכל בית דאית ליה אמה על אמה כראוי אז אותו הבית נכון עד העולם וכל הדרים עליה"	סימן תקס סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לשייר האמה בכל חדר שבבית?	"הא&quot;ר מצדד דכל חדר מקרי בית וצריך לשייר בכל חדר, אבל היעב&quot;ץ (ח&quot;א סי&#x27; קס&quot;ט) ס&quot;ל דסגי אמה אחת לכל הבית, ומ&quot;מ כשהוסיף חדר אחד לביתו הניח איזה טפחים פנוי דא&quot;צ להקפיד על השיעור אמה בזה, ומ&quot;מ א&quot;צ לשייר אלא בחדר שראוי לדירת כבוד [וגם ס&quot;ל דוקא בחדר שיש בו ד&#x27; אמות על ד&#x27; אמות] (שע&quot;ת ס&quot;ק א.)"	סימן תקס סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם בונה 1) בסיד שמעורב בחול 2) בטיט לחוד 3) בסיד שלנו?	"1) לפי הב&quot;ח עדיין צריך לשייר אמה, אבל המאמר מרדכי ס&quot;ל דא&quot;צ לשייר (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;) 2) לכו&quot;ע א&quot;צ לשייר אמה (ב&quot;ח, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;) 3) המ&quot;ב (ס&quot;ק ב&#x27;) מתמיה על מנהג העולם להקל, ומציע דסיד שלנו אינו לבן ביותר ולפיכך מקילין, אבל מסיים שהוא דוחק וצ&quot;ע, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ד&#x27;) נמי מצדיק המנהג מפני טעם זה דבסיד שלנו יש הרבה חול כמעט מחצה על מחצה, ושו&quot;ת התעוררות תשובה (ח&quot;א סי&#x27; קס&quot;ד) מלמד זכות דבזה&quot;ז צובעין בדבר שאין בו ממש אלא שיש בו מראה סיד על כן א&quot;צ שיור"	סימן תקס סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נחשב כנגד הפתח?	"כתב השע&quot;ת (ס&quot;ק א.) שיהיה כנגד הפתח יהיה נוכח הפתח במקום שנראה מיד כשיכנס בפתח [ואע&quot;פ שהפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;) הביא פסוקים דכנגד משמע אצל, כבר תי&#x27; השע&quot;ת דלשון מקרא לחוד ולשון חכמים לחוד], ועוד הביא השע&quot;ת דיש מניחין האמה למעלה מן הפתח כדי שיתראה תמיד לפני בעל הבית היושב בפנים שעל הרוב הוא יושב אצל הקיר אשר נוכח פתח הבית (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;), אכן הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ה&#x27;) ס&quot;ל דלא מהני לעשותו למעלה מן הפתח, ושו&quot;ת גור אריה יהודה (או&quot;ח סי&#x27; ל&quot;ג) הביא ראיה מרשב&quot;ם (ב&quot;ב נ&quot;ג ע&quot;ב) דאם משייר יותר מאמה מהני אפי&#x27; שלא כנגד הפתח"	סימן תקס סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני לעשות הזכר לחורבן 1) שחור 2) שחור עם כתיבת זכר לחורבן?	"1) הלבוש כתב דלא מהני דגם זה מקרי ציור (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, עטרת זקנים), והא&quot;ר הביא בשם האגודה סמך להקל (שעה&quot;צ ס&quot;ק ח&#x27;), ולהלכה המ&quot;ב (ס&quot;ק ג&#x27;) מחמיר כהלבוש, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ה&#x27;) מקיל דוקא במקום שרגילין להניח שחור זכר לחורבן דמה לנו אם כה ואם כה {אבל משמע דמודה דאם אין רגילין בה לא מהני} 2) החיי&quot;א מחמיר, אבל בזה מצדד המ&quot;ב (שם, ושעה&quot;צ שם) להקל בצירוף הא&quot;ר דמקיל אפי&#x27; בשחור לחוד"	סימן תקס סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם תולה בגדי רקמה סביב הכתלים?	"ה&quot;נ ישייר ממנו אמה (של&quot;ה, מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;), וה&quot;ה ישייר מ-wallpaper (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ה&#x27;) {ונראה דזהו רק שלא לכסות הזכר אבל אין חיוב לשייר אמה בבגדי רקמה בעצם דאינו סיד, וצ&quot;ע מפמ&quot;ג בסמוך דמשמע דהוא דין בעצם} "	סימן תקס סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם קנה בית מסויידת ומכויירת?	"יכול לתלות שנעשה בהיתר [כגון שהיה קודם החורבן או היה של עכו&quot;ם], אבל אם ידוע דהיתה באיסור צריך לקלוף הכותל (שו&quot;ע, מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;), אמנם אם הישראל בנה בית ע&quot;מ למכור אינו מחויב לשייר דאינו &quot;ביתו&quot; וגם הישראל שקונהו אינו מחויב לקלוף האמה דהרי לא היתה מסויידת באיסור (אג&quot;מ או&quot;ח ח&quot;ג סי&#x27; פ&quot;ו)"	סימן תקס סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נפלה ביתו?	"אע&quot;פ שלקחו בהיתר מ&quot;מ עכשיו הוי כאילו בונהו מתחילה וצריך לשייר האמה (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;)"	סימן תקס סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בביהכ&quot;נ ובביהמ&quot;ד?	"א&quot;צ לשייר אמה על אמה (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, ביה&quot;ל ד&quot;ה שאין)"	סימן תקס סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשוכר 1) מעכו&quot;ם 2) מישראל?	"1) פשוט דא&quot;צ לקלוף אבל אם הוא סייד או תולה בגדי רקמה כל שנה צריך לשייר אמה (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, שע&quot;ת ס&quot;ק ג&#x27;) {וצ&quot;ע לפי מש&quot;כ למעלה דבגדי רקמה הוא רק שלא לכסות הזכר} 2) ה&quot;נ כתב האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ג סי&#x27; פ&quot;ו) דא&quot;צ לקלוף אפי&#x27; אם המשכיר היה חייב לשייר ועבר ולא שייר, אבל אם השוכר סייד מעצמו בודאי הוא צריך לשייר דאינו עדיף משוכר מעכו&quot;ם דצריך לשייר אם חוזר וסייד מעצמו (שו&quot;ת מגדל השן סי&#x27; ס&quot;א)"	סימן תקס סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לשייר דבר בשעת הסעודה?	"כשעושה סעודה לאורחים [אפי&#x27; סעודת מצוה כגון מילה וחתונה (ט&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;), דראינו דאסרו עטרות חתנים בחתונה אע&quot;פ שהוא ג&quot;כ סעודת מצוה (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ב), אבל לא בסעודת חול (שבט הלוי ח&quot;י סי&#x27; פ&quot;ה)] צריך לשייר מאכל אחד זכר לחורבן, וביאר הט&quot;ז (ס&quot;ק ג&#x27;) דאם הוא דבר הרגיל להיות שם יש היכר במה שהוא משיירו ואם הוא דבר שאינו רגיל כ&quot;כ צריך להניח גם קערה ריקנית שם כדי שיהיה ניכר [והלבוש משמע דסגי לשייר תבשיל אחד אפי&#x27; אם אינו ניכר, ואפשר דזהו נמי שיטת הטור (שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&quot;ו)] (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&quot;ז)"	סימן תקס סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לאשה לעשות כל תכשיטיה?	"צריכה אשה לשייר מתכשיטי כסף וזהב שלה תכשיט אחד זכר לחורבן [ובכל פעם תשייר תכשיט אחר דאם תשייר אותו תכשיט כל פעם אינו ניכר שהיא משיירת שהיו סבורים שאין לה זה התכשיט כלל (לבושי שרד ס&quot;ק ח&#x27;)] {דהיינו שלא תלבש נזמים וענק וטבעת וצמיד אלא תשייר אחד מהם}, ומלבד זה כשמתקשטת במילואה גורמין שהגוים מתקנאים בהן (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;), וכמו שאמר יעקב לבניו למה תתראו (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ח), וכן מצינו בכלי יקר (דברים ב&#x27; ,ג&#x27;)"	סימן תקס סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשבת ויו&quot;ט?	"אין לשייר מסעודת אורחים [דאסור להראות אבלות בפרהסיא], והוסיף המור וקציעה (ס&quot;ס תרפ&quot;ה) דה&quot;ה בסעודת פורים דא&quot;צ לשייר כיון דחייב איניש לבסומי {וא&quot;כ לא יכיר הזכר}, אבל עדיין צריכה לשייר מתכשיטיה דלא מינכר השיור כ&quot;כ (מור וקציעה, מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ג), וע&quot;ע בכה&quot;ח (ס&quot;ק ט&quot;ז) דהביא מקילין דא&quot;צ לשייר תכשיטיה בשבת"	סימן תקס סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה החתן בשעת החופה זכר לחורבן?	"איתא בגמ&#x27; (ב&quot;ב ס&#x27; ע&quot;ב) דתקנו להניח אפר בראש החתן במקום הנחת תפילין [ולפי הערוה&quot;ש (אבה&quot;ע סי&#x27; ס&quot;ה סע ה&#x27;) מסלקין מיד] [והטור באבה&quot;ע (סי&#x27; ס&quot;ה) כתב דזהו מנהג אשכנז אבל בספרד נהגו ליתן בראשו עטרה של עלי זית לפי שהזית מר והוא זכר לחורבן (ב&quot;י)], אכן כתב הכל בו כיון שאין העם מוחזקים להניח תפילין כלל ולא יהיה אפר תחת פאר נהגו לעשות זכר אחר דהיינו להניח מפה שחורה על ראש החתן והכלה, וגם פשט המנהג לשבר הכוס אחר שבע ברכות (ב&quot;י), והדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ב&#x27;) כתב דבעירנו נוהגין לעשות שתיהם - נותנים אפר על ראשו וגם שוברין הכוס שברכו עליו ברכת אירוסין ולכן נהגו לברך ברכת אירוסין על כוס של חרס {משמע דא&quot;צ להיות יקר}, והשע&quot;ת (ס&quot;ק ד.) הביא לשבר כוס של זכוכית בדוקא, ובכל אופן יהיה כוס שלם ואין בו משום בל תשחית כיון שעושין כן לרמז מוסר למען יתנו לב (פמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;) {והנה, הרמ&quot;א רק הביא הכל בו ומשמע דהוא תחת נתינת האפר, אבל כתבו רע&quot;א והגר&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) ושע&quot;ת (ס&quot;ק ד.) דראינו מגמ&#x27; ברכות (ל&quot;א ע&quot;א) ותוס&#x27; שם דיש ענין לשבר כלי בשעת החופה, וכנראה דזהו פשט בדרכ&quot;מ דנוהגין ליתן האפר וגם לשבר הכלי}"	סימן תקס סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה עושין בשעת התנאים?	"נוהגין לשבור קדירה כדי להבהל ולמעט השמחה, ויכול לשבור קדירה שבורה (פמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&#x27;), וביאר הכתר ראש (אות קי&quot;ד) ששוברים כלי חרס בעת התנאים להראות שאין לה תקנה ואסור לבטל התנאים משא&quot;כ בשעת החופה שוברים כלי זכוכית להראות דיש לה תקנה שאפשר לבטלה ע&quot;י גירושין"	סימן תקס סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם החתן אומר הפסוק אם אשכחך ירושלים וגו&#x27;?"	"הט&quot;ז (ס&quot;ק ד&#x27;) הביא מנהג שהשמש אומר הפסוק, והחתן אומר אחריו מלה במלה"	סימן תקס סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בדרך כלל על איזה דברים גזרו חז&quot;ל זכר לחורבן?	"איתא בגמ&#x27; (שבת ס&quot;ב ע&quot;ב) דגזרו על כל תענוג דאית ביה שמחה (מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;)"	סימן תקס סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם נוהגין לעשות כל דברים אלו?	"החיי&quot;א (כלל קל&quot;ז סעי&#x27; ב&#x27;) מתמיה למה אין נוהגין בשלשה דברים אלו (ביה&quot;ל ד&quot;ה וכן), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ו&#x27;) כתב דאינו ניכר כ&quot;כ מקום הפנוי, אבל לכאורה אם משייר קערה ריקנית יהיה ניכר וכמ&quot;ש הט&quot;ז, וצ&quot;ע, והסידור יעב&quot;ץ כתב לגבי אפר מקלה בראש החתן &quot;מי יודע שמא כמה לא הצליח זווגם בעון זה שאינם שמים על לב אבילות ירושלים בעת שמחתם&quot; {ומעיקר הדין אם שוברין הכוס תחת החופה א&quot;צ להניח אפר מקלה על ראשו וכמ&quot;ש למעלה, וכן נהג הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ו&#x27;) רק לשבר הכוס ולא להניח אפר על ראשו, וביאר ר&quot;י באק דראינו בדרך שהעולם אין נוהגין לעשות זכר למקדש (כן מבואר מבסימן זה, וכן מצינו בס&quot;ס תק&quot;פ, וי&quot;ל מפני שהקב&quot;ה רצה לראות מי הוא באמת מצטער על החורבן, ומי שנוהג להתאבל אע&quot;פ שהעולם נוהגין להקל מראה שהוא באמת מתאבל עליה}"	סימן תקס סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה השיטות לגבי איסור לזמר סתם שלא במקום משתה?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-a193bff276b4087fab3e7d254a895f8f80e63d12.jpg"">"	סימן תקס סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) במשתה יין 2) בשירות ותשבחות 3) לצורך מצוה 4) בפסוקים 5) לשורר בשעת המלאכה 6) concert דהיינו מקום קבוץ רבים?	"1) אפי&#x27; בפה ואפי&#x27; אם אינו רגיל בו אסור לכו&quot;ע (שו&quot;ע, מג&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב) [ואם אוכלים ושותים יש לימוד זכות ע&quot;פ המרדכי וא&quot;צ למחות ביד המקילין (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ג) {וצ&quot;ל דאינם רגילין בה וצ&quot;ע דאינו משמע כן}] 2) מותר אפי&#x27; על היין [ולגבי כלי, הארחות חיים אוסר, וכן הוא משמעות הרי&quot;ף והרא&quot;ש (ריש פ&quot;ה דברכות) בשם הגאון, וכן נקט האור לציון (ח&quot;ג פ&quot;ל אות ג&#x27;), אבל משמע ממאירי (גיטין ז&#x27;) דמותר (מ&quot;ב עו&quot;ה הע&#x27; נ&quot;ג)], אבל מזהיר הט&quot;ז (ס&quot;ק ה&#x27;) דדוקא זכרון חסדי ה&#x27; מותרים ולא לשורר קדיש או לעשות שחוק מאיזה פסוקים או בתיבות קדושות, והוא עון פלילי (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו) 3) מותר אפי&#x27; ביין ואפי&#x27; בכלי [ומ&quot;מ אין לשמוח ביותר וכמ&quot;ש בברכות (ל&quot;א ע&quot;א) (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;א)] (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז) {וכפשוטו הוא דוקא כשעצם הזמר הוא המצוה כגון לשמח חתן וכלה אבל אין היתר לזמר בסתם סעודת מצוה, וכן הוא מפורש בסידור יעב&quot;ץ דלאחר שנעשה המצוה אין היתר לזמר, אכן הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ז&#x27;) מקיל אפי&#x27; בסעודת סיום דיש מצוה לשמוח בשמחת התורה, והאג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;א סי&#x27; קס&quot;ו) מצדד להקל אפי&#x27; לצורך צדקה אבל כתב דטוב להחמיר, והכה&quot;ח (ס&quot;ק ל&quot;ד) כתב דנוהגין להקל בכל דבר מצוה כגון מילה ופדיון הבן וכיוצא} 4) המג&quot;א (ס&quot;ק י&#x27;) הביא ממהרי&quot;ל שהתורה חוגרת שק ואומרת עשאוני בניך כמין זמר, וכ&quot;כ הספר חסידים (סי&#x27; קמ&quot;ז), ורק התירו לזמר איזה פיוטים בהסעודה אבל לא פיוטים אחרים (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד), וביאר הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק י&#x27;) כגון שיר המעלות, וכן החמיר האג&quot;מ (יו&quot;ד ח&quot;ב סי&#x27; קמ&quot;ב), אכן יש לימוד זכות ע&quot;פ היד רמ&quot;ה (סנהדרין ק&quot;א) דס&quot;ל דהתורה חוגרת שק רק כשמזמר דרך שחוק אבל דרך תשבחות לה&#x27; מותר, וכן מצינו בא&quot;א מבוטשאטש דכתב דהמג&quot;א הוא רק מדת חסידות אבל מדינא מותר כל זמן שכוונתו לשבח להקב&quot;ה [ואפשר דכוונתו ע&quot;פ היד רמ&quot;ה], וכן מצינו בחוט שני (שבת ח&quot;ב עמ&#x27; של&quot;ד) דמקיל כשכוונתו להתעוררות {ולפי האוסרים כפשוטו משמע דאסור לזמר כל פסוקים, אבל לענ&quot;ד הכא מיירי דוקא כשמזמרין מזמורים שלימים ועל זה אמרינן דהתירו רק שיר המעלות, ויש להוסיף ה&quot;ה אשת חיל ומזמור לדוד, אבל לזמר סתם פסוקים י&quot;ל דמותר כמו שאר שירות ותשבחות וכמ&quot;ש בזמירות של שבת שיש בהם שילוב של פסוקים} 5) הב&quot;ח הביא ראיה מגמ&#x27; סוטה (מ&quot;ח ע&quot;א) דמותר לשורר לזרז במלאכה ולא סתם לשחוק בשעת המלאכה, וש&quot;מ כתשובת הרמב&quot;ם דסתם שירה אסור, ולפי&quot;ז אסור לנשים לשורר בשעת מלאכתן ויש למחות בידן אם ישמעו אבל אם לא ישמעו אין למחות דמוטב שיהיו שוגגין ולא מזידין ובלבד שליכא איסור של אנשים ונשים מזמרות ביחד (מג&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג) [אבל מותרות לשורר לתינוק לישון, ובלבד שאינו שירי עגבים [דזה מוליד לתינוק טבע רע] וגם לא ישמעו אנשים דקול באשה ערוה (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ה)]. וליישב שאר ראשונים י&quot;ל דלפי רש&quot;י ותוס&#x27; היו רגילין לשורר (אג&quot;מ או&quot;ח ח&quot;א סי&#x27; קס&quot;ו), ולשיטת המחבר י&quot;ל דס&quot;ל כתשובת הגאונים (סי&#x27; ס&#x27;) דהיו שירים של דברים מכוערים (מ&quot;ב עו&quot;ה הע&#x27; נ&quot;ח) 6) נראה להאג&quot;מ (יו&quot;ד ח&quot;ב סי&#x27; קל&quot;ז) דאפי&#x27; הרמ&quot;א מודה דאפי&#x27; מי שאינו רגיל אסור במקום קבוץ רבים שהוא לכוונת שמחה יתירא"	סימן תקס סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הלימוד זכות לאלו שנוהגין להקל לשמוע לכלי שיר בזה&quot;ז?	"אם אינם רגילין יש לסמוך על הרמ&quot;א (וכ&quot;כ שו&quot;ת ציץ אליעזר חט&quot;ו סי&#x27; ל&quot;ג), והנה האור לציון (ח&quot;ג פ&quot;ל אות ג&#x27;) כתב היתר לחולה או מי שסובל מעצבות או מחוסר מנוחת הנפש או לילדים, אבל משמע דהוא קולה לבני ספרדים דבמצבים אלו יכולים לסמוך על הרמ&quot;א אבל אינו היתר למי שהוא רגיל לשמוע לכלי שיר, אמנם משו&quot;ת מהרש&quot;ג (ח&quot;ב סי&#x27; קכ&quot;ה) משמע דמי שסובל מעצבות יש לו היתר לשמוע לכלי שיר בכל זמן שצריך, ושו&quot;ת להורות נתן (ח&quot;ד סי&#x27; מ&quot;ו) מלמד זכות דעדיף להם לשמוע לשירות אלו מלשמוע לדברים אחרים, ע&quot;ש"	סימן תקס סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה גזרו שלא יניח 1) החתן 2) הכלה?	"1) איתא בסוף סוטה (מ&quot;ט ע&quot;א) דגזרו על עטרות חתנים [וקיי&quot;ל כלוי דשל כל מינים אסורים וכמ&quot;ש הרמב&quot;ם בפיה&quot;מ (סוטה פ&quot;ב מ&quot;ד) דכל מקום שלא נפסק הלכה בהדיא פוסקין כאמורא שנזכר באחרונה (גר&quot;א ס&quot;ק י&quot;א)], וגם גזרו על כלילא דכל זמן שנסתלקה מצנפת מראש כהן גדול נסתלקה עטרה מראש כל אדם (גיטין ז&#x27; ע&quot;א) דהיינו כל מיני גדיל [לפי רש&quot;י עטרות חתנים הוי כלילא, אבל לפי תוס&#x27; עטרות חתנים הוי כמו כיפה שהם יושבים בתוכו וכלילא הוי עטרה על ראשו] 2) איתא בסוף סוטה (מ&quot;ט ע&quot;ב) דגזרו על עטרות כלות, וביאר הגמ&#x27; דהיינו עיר של זהב, והקשה הרמב&quot;ן דאיתא בגמ&#x27; שבת (נ&quot;ז ע&quot;ב) דאסטמא אינו אסור משום עטרות כלות, וזהו מפני שעקרה בגד אבל בלא&quot;ה יהיה בכלל הגזירה דעטרות כלות, אלא ביאר הרמב&quot;ן דעיר של זהב לאו דוקא אלא גזרו על כל עטרה של כסף וזהב ומרגליות טובות, אבל של גדיל לא גזרו [דהקילו בכלה שלא לנוולה משא&quot;כ בחתן גזרו על כל גדיל (ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח)] "	סימן תקס סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעטרה שעיקרה בגד אבל יש בה משבצות זהב?	"הרמב&quot;ן מקיל כל זמן שאין עיקרה כסף וזהב, אבל בדעת הרמב&quot;ם יש ב&#x27; נוסחאות, אבל למעשה כתב הא&quot;ר דהעולם נוהגין להקל כהרמב&quot;ן (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח), אבל הינומא המיוחדת לכלה שנעשית מכסף וזהב אע&quot;פ שכורכו על המשי אסור, וצ&quot;ע (פמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק ו&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח)"	סימן תקס סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להשתמש בכתר של הס&quot;ת?	"כתב הט&quot;ז (ס&quot;ק ו&#x27;) דנהגו להניח הכתר כסף של ס&quot;ת על ראש הכלה ואין זה בכלל האיסור דעטרות כלות דלא עשוי מתחילה לשם כלה, וגם אינו אסור משום משתמש בכלי קודש דהוי מצוה גדולה דהכנסת כלה, ומ&quot;מ מבואר לעיל (סי&#x27; קנ&quot;ד סעי&#x27; י&#x27;) דאין להקל אלא אם התנו מתחילה לכך (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ח)"	סימן תקס סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאימתי נקראת כלה?	"כתב הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ו&#x27;) מלילה שלפני החופה {וכמ&quot;ש במ&quot;ב לעיל (סי&#x27; תקנ&quot;ח ס&quot;ק ב&#x27;) שהיו עושין סעודה לילה שלפני חתונה} עד סוף שבעת ימי המשתה בבתולה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז)"	סימן תקס סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשאר בני אדם?	דברים אלו לא גזרו אלא על חתנים וכלות בשעת שמחה (שו&quot;ע, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט)	סימן תקס סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באירוס?	"איתא בסוף סוטה דגם גזרו על האירוס אבל אינו מובא בפוסקים (גליון מהרש&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;)"	סימן תקס סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי אסור למלא פיו שחוק?	"הרמב&quot;ן וטור ס&quot;ל דאסור בזמן הזה דהוא ימי הגלות אבל בזמן הבית מותר, אבל רבינו יונה (ברכות ל&quot;א ע&quot;א) ס&quot;ל דאסור בעולם הזה [אפי&#x27; בזמן הבית] ששמחה יתירה מרגילה את האדם לשכוח המצות, והמחבר פסק כרבינו יונה, והט&quot;ז (ס&quot;ק ז&#x27;) עושה פשרה ששמחה שאינה של מצוה אסור אפי&#x27; בזמן הבית דמרגילה את האדם לידי עבירה אבל שמחה של מצוה כגון חתונה ופורים אסור למלא פיו דוקא בזמן הגלות אבל בזמן הבית כגון שמחת בית השואבה מותר למלא פיו (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;)"	סימן תקס סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הלימוד זכות בזה&quot;ז על אלו שמשחקים?	"כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ח&#x27;) דהאיסור הוא לשחוק לזמן מרובה עם אחרים אבל שחוק בעלמא לית לן בה {וכן ראינו מהט&quot;ז דמיירי לגבי שחוק בחתונה ופורים ושמחת בית השואבה דכולם נמשכים לזמן מרובה}, ועוד כתב הכה&quot;ח (ס&quot;ק ל&quot;ט) דראינו בברכות (ט&#x27; ע&quot;ב) דלא פסיק חוכא מפומיה כוליה יומא היינו שחוק מעט אבל לא מלא פיו, וכן שמחת התורה הוא שמחת הלב"	סימן תקס סעיף ה		
